מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' דבי ואח'

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל מיום 28.11.13, המורה על ביטול העיקולים, אשר הוטלו על נכסי המשיבים וכן על החלטת כב' הרשמת מיום 8.12.13, הדוחה את בקשת המבקשת לביטול ההחלטה כאמור.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.ביום 25.8.13 הגישה המבקשת שטר חוב בסך של 250,000 ₪ (להלן: "השטר"), אשר נמשך לפקודתה על ידי המשיבים, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 20-11993-13-7 (להלן: "תיק ההוצאה לפועל").

2.בד בבד עם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הגישה המבקשת בקשה להטלת צווי עיקול על נכסי המשיבים לפני מסירת אזהרה, במעמד צד אחד (להלן: "העיקולים"), ובו ביום, נתקבלה הבקשה, והוטלו עיקולים על נכסי המשיבים.

3.ביום 27.11.13 הגישו המשיבים התנגדות לביצוע השטר. בהחלטה בהתנגדות לביצוע השטר מיום 28.11.13, הורתה הרשמת על עיכוב ההליכים והעברת הדיון לבית משפט זה.

4.בד בבד עם הגשת ההתנגדות, הגישו המשיבים בקשה לביטול העיקולים. כבוד הרשמת קבלה בקשה זו ביום 28.11.2013 בקובעה, כי "לאור הנימוקים המפורטים בבקשה ובהתנגדות מורה בזאת על ביטול העיקולים אשר בוצעו בתיק טרם הגשת ההתנגדות" (להלן: "ההחלטה") (העתק ההחלטה צורף לבקשת הרשות לערער).

5.ביום 4.12.13 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בהחלטה וביום 8.12.13 קבעה הרשמת, כי אין מקום לשנות מההחלטה בין היתר מהטעם, לפיו "... היות והבקשה הוגשה במקביל להתנגדות אני סבורה כי ביטול העיקולים נמצא עדיין בסמכותי היות והבקשה הובאה לפניי בטרם הועברה ההתנגדות לבית המשפט" (העתק ההחלטה צורף לבקשת רשות הערעור).

6.מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

7.המבקשת טוענת, כי ההחלטה בגין ביטול העיקולים ניתנה על ידי הרשמת בהעדר סמכות עניינית, שעה שניתנה לאחר מתן החלטה בהתנגדות לביצוע השטר, המורה על העברת הדיון לבית משפט זה. כמו כן, לטענתה, ההחלטה ניתנה שלא כדין, עת ניתנה במעמד צד אחד וללא בירור עובדתי.

8.המבקשת מוסיפה וטוענת, כי אף לגופו של עניין לא היה מקום להיעתר לבקשה לביטול העיקולים, שכן הבקשה הוגשה ללא כל ביסוס ראייתי.

9.מנגד, טוענים המשיבים, כי ההחלטה ניתנה על ידי כב' הרשמת במסגרת סמכותה העניינית וכדין. עוד לטענתם, נסיבות העניין אינן נופלות לגדר המקרים החריגים המצדיקים התערבות בית המשפט של הערעור ומכאן שדין הערעור להידחות.

10.ביום 19.12.13 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת, לה ניתן תוקף של החלטה, ולפיה תנתן החלטה בבקשת רשות הערעור ללא צורך בקיום דיון.

11.אומר כבר עתה, כי בהתאם לתקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל , התש"ם - 1979 (להלן: "התקנות"), החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

דיון והכרעה

12. סעיף 81א (ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") קובע, כאמור להלן:

"החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה... ומשהוגשה ההתנגדות יעכב ראש ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את העניין לבית המשפט;..." [ההדגשה אינה במקור].

13.כמו כן, תקנה 108 לתקנות קובעת, כי:

"(א)הוגשה התנגדות לפי תקנה 106, יצווה רשם ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר נגד המתנגד, ויעביר לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה על פי השטר את כתב ההתנגדות וכל המצורפות אליו.

(ב)משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב).